פסק-דין בתיק ת"א 6943-09

התובע, שבתקופה הרלוונטית לתביעה, היה עובד אגף התברואה בעיריית ירושלים, היה מבוטח בפוליסת ביטוח תאונות אישיות קולקטיבית, שהמובטח בה הוא עיריית ירושלים. לאחר שנפגע בתאונת דרכים, הגיש התובע תביעה לקבלת תגמולי ביטוח מכוח הפוליסה בסך של 171,403 ש"ח.

הנתבעת טענה כי על פי הפוליסה, אין כיסוי ביטוחי לפגיעה מתאונת דרכים ולכן התובע אינו זכאי לתגמולי הביטוח הנתבעים.

המחלוקת היא בשאלה, אם פוליסת הביטוח או מסמך הכולל את פרטי הכיסוי הביטוחי הומצאו לתובע ואם הנתבעת יידעה את התובע כי הפוליסה אינה מכסה פגיעה כתוצאה מתאונת דרכים.

היעדר כיסוי ביטוחי לפגיעה כתוצאה מתאונת דרכים

2.         אין מחלוקת שעל-פי פוליסת הביטוח הנדונה אין כיסוי ביטוחי לפגיעה מתאונת דרכים. הדברים נכתבו באופן ברור בכל הטפסים והמסמכים הרלוונטיים, כלהלן:

בטופס הפוליסה הנושא את הכותרת "עותק למבוטח" נכתב באופן ברור בתחתית העמוד הראשון, שאינו כולל מלל רב, כי "מוצהר ומוסכם בזה כי ... ביטוח זה אינו מכסה מות, נכות או אי כושר לעבודה שנגרמו למבוטח ע"י ו/או כתוצאה מנהיגה ברכב מנועי מסוג כלשהו ו/או תאונת דרכים".

בתנאי הפוליסה ("עטיפת הפוליסה") נכתבו בסעיף 2 (בעמ' 2) "סייגים לחבות המבטח". כאמור בראש הסעיף "ביטוח זה אינו מכסה מוות, נכות או אי-כושר לעבודה שנגרמו למבוטח על-ידי או כתוצאה מאחד מאירועים אלו". בסעיף משנה ו' נכתב "נהיגה ברכב מנועי מסוג כלשהו ו/או כל אירוע אחר כתוצאה מתאונת דרכים". האמור בסעיף 2 ובכל סעיפי המשנה שלו מופיע באותיות ברורות ומודגשות, עם הפרדה בין סעיף משנה אחד לסעיף משנה אחר.

בחוזר שהופץ לעובדי עיריית ירושלים, המחזיק עמוד אחד בלבד, פורטו תנאי הפוליסה. בפרק א' בסעיף 4 נכתב: "הביטוח אינו מכסה תביעות כתוצאה מתאונת דרכים (תאונות דרכים מטופלות ע"י ביטוח חובה ו'אבנר') ...".

3.         מכאן אפוא, שעל-פי הפוליסה הנדונה, אין כיסוי ביטוחי במקרה של פגיעה כתוצאה מתאונת דרכים. גם אין זו החרגה לכיסוי קיים, כמו למשל, במצב שבו בפוליסה המבטחת נזקי רכוש, נקבעת החרגה שלפיה במקרה שלא ננקטו אמצעי מיגון מתאימים לא יהיה כיסוי. בעניינו מדובר במצב של היעדר כיסוי, שמשמעו אי תחולה של הפוליסה אם הפגיעה נגרמה בתאונת דרכים.

הבאת תוכן הפוליסה לידיעת התובע

4.         כפי שהודיעו הצדדים, המחלוקת היא "רק בנושא הידיעה על הפוליסה ותנאיה" (עמ' 5 בפרוטוקול, המהווה את פרוטוקול הדיון מיום 22.11.2011). המחלוקת היא אפוא, רק בשאלה העובדתית היחידה, אם פוליסת הביטוח או מסמך הכולל את תנאיי הביטוח הובאו לידיעת התובע, כך שהיה ידוע לו שהפוליסה אינה חלה במקרה של פגיעה כתוצאה מתאונת דרכים.

חרף ניסיון בא-כוחו של התובע לשוות להליך מורכבות וחרף סיכומי טענותיו הארוכים מאד (ולכך נתייחס בהמשך הדברים, אגב דיון בסוגיית ההוצאות), השאלה הטעונה הכרעה היא כאמור, שאלה עובדתית פשוטה. הא ותו לא.

5.         לאחר ששמעתי את עדי הנתבעת ומנגד, את עדותו של התובע, הגעתי לכלל מסקנה שהתשובה לשאלה היא בחיוב, וכי הנתבעת עשתה את כל הדרוש כדי להביא לידיעת עובדי עיריית ירושלים ובהם התובע, את תוכן הפוליסה ואת תנאיה, שלפיהם אין כיסוי ביטוחי בנסיבות העניין. העובדה שהתובע עצם את עיניו ולא התעניין בתנאי הפוליסה אינה פועלת לחובת הנתבעת. כל זאת כפי שיובהר עתה.

6.         מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של מר שמואל ברזני, מנהל צוות ביטוח כללי אצל הנתבעת, של מר יהושע (שוקי) ברזון, הממונה על רווחת העובדים בעיריית ירושלים, אשר נחקרו על תצהיריהם וכן העיד מטעמה גם מר אמנון חכם, מנהל נפה באגף התברואה בעיריית ירושלים, שהיה הממונה על התובע בתקופה הרלוונטית. מטעם התובע הוגש רק תצהירו של התובע, אשר נחקר עליו. ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 24.4.2012.

7.         מר שמואל ברזני, הצהיר על כך שתנאי הפוליסה סוכמו עם אנשי ועד עובדי עיריית ירושלים, שהסתייעו ביועץ הביטוח מר אורי אורלנד שפעל מטעמם. הפוליסה נמסרה אל אנשי ועד העובדים וכן נמסרו להם טפסים הכוללים את תמצית הפוליסה. לפי מיטב ידיעתו, ועד העובדים אמנם העביר טפסים אלו לעובדי העירייה, גם באופן ישיר וגם באמצעות מנהלי המחלקות בעירייה.

על עיקרי דברים אלו חזר מר ברזני בעדותו, בהבהירו שדבר הפצת הטפסים כאמור, נמסר לו גם מאנשי ועד העובדים של העירייה וגם מסוכנות הביטוח שטיפלה בביטוח של עובדי העירייה. עוד הדגיש, כי אמנם שאל בעצמו את סוכנת הביטוח, הגב' רחל כבודי מסוכנות "גלבי" אם כך נעשה, והיא אישרה זאת בשיחה שקיים עמה (עמ' 17-15).

8.         מר יהושע (שוקי) ברזון, הממונה על רווחת העובדים בעיריית ירושלים, היה מי שניהל את המשא ומתן בשם עובדי עיריית ירושלים עם אנשי הנתבעת. כאמור בתצהירו, הודפסו כ-7,000 חוזרים הכוללים את תנאי הביטוח, לרבות התנאי שלפיו אין כיסוי ביטוחי אם הפגיעה היא כתוצאה מתאונת דרכים. עוד הוסיף, שהחוזרים הופצו לעובדי העירייה, וכי הוא אף דאג לכך שמנהלי המחלקות בעירייה יחלקו את החוזרים לעובדים וגם יתלו אותם במקום בולט במחלקותיהם. על דברים אלו חזר מר ברזני בפירוט גם בעדותו (עמ' 14-12), ואף הדגיש כי בנוסף להפצת החוזרים בדרכים האמורות, גם הרצה לעובדים על תנאי הפוליסה, "כיוון שאם עובד לא ראה את החוזר אז שהוא ידע על כך בהרצאה" (עמ' 13 שורות 23-22).

מר ברזון נשאל, מדוע העירייה נוטלת על עצמה את תפקיד הפצת החוזרים הכוללים את תנאי הפוליסה, בעוד שחובת הפצתם חלה לכאורה, על חברת הביטוח. על כך השיב כי "אנחנו בעיריית ירושלים רוצים ברווחת העובד" ולכן הם מפרסמים את החוזר המפרט מה נכלל בביטוח ומה לא נכלל בו (עמ' 14, שורות 2-1). עוד הוסיף "אני חושב ששיטת ההפצה שלנו לעובדים, יותר נכונה שתתבצע על-ידי עיריית ירושלים ולא על-ידי חברת הביטוח" (שם, שורות 12-11). הוא אף הדגיש כי הוא באופן אישי מסר את החוזרים לדפוס, קיבל אותם מהדפוס ומסר למערך ההפצה בעיריית ירושלים, שממנו הועברו אל אגפי העירייה השונים ושם חולקו לעובדים. כך גם ידוע לו שבאגף התברואה החומר נמסר למנהלי המחלקות אשר חילקו זאת לעובדים (שם, שורות 23-19).

9.         מר אמנון חכם, מנהל נפה באגף התברואה בעיריית ירושלים, שהיה הממונה על התובע, העיד שאת כל החוזרים הקשורים בענייני הביטוח הוא קיבל מאגף משאבי אנוש בעירייה, ואותם הפיץ לכל עובדי הנפה וכן תלה על לוח המודעות. בנוסף לכך הגיעו נציגי חברות הביטוח, שישבו עם העובדים והסבירו להם על הפוליסות (עמ' 8 שורה 27 עד עמ' 9 שורה2). עוד הוסיף, כי הפצת נהלים כאמור, נעשית בין בכך שהוא עצמו מחלק את החוזרים ובין בכך שהוא מוסר למנהלי העבודה, והם מוסרים אותם לעובדים (עמ' 9 שורות 19-15). מר חכם חזר והדגיש שכך הוא פועל ביחס לכל חוזר שנמסר לחלוקה לעובדים, כי הוא מקפיד על מסירתם לכל עובד באופן אישי ועל תלייתם על לוח המודעות. הוא אף הוסיף, כי אם עובד כלשהו נעדר מן העבודה, הוא שומר עבורו את החוזר שהופץ ביום שנעדר ומוסר לו אותו באופן אישי כשהוא מגיע לעבודה. כך גם באותם מקרים שבהם חוזרים נמסרים למנהלי העבודה כדי שיחלקו לעובדים, הדבר נעשה בנוכחותו, או כלשונו "מול העיניים שלי במשרד וזה אותו דבר" (עמ' 11 שורות 26-16).